יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֙תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֙ינִי֙ אֶתּ־מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖ינִי אֶת־קוֹלֵ֑ךְ כִּי־קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה׃ (ס)
אור המאיר
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדריגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה ופרש"י למה היו דומין באותה שעה ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסה לנקיקי הסלעים והיה הנחש נושף בה תכנס לפנים הרי הנחש תצא לחוץ הרי הנץ אמר לה הקב"ה הראיני את מראיך את כשרון פעולתך למי את פונה בעת צרה. והנראה להבין הענין כי אנו אומרים בכל יום הודו לה' קראו בשמו וגו' ויש לכוין כי הנה באמת כל מעשיות ומקרי ופגעי הזמנים הקורות לאדם אם יש בו מדעת קונו נותן דעתו לזה להבין ולהשכיל בהאיך אנפין נתראה ונדמה אליו הבורא ב"ה באמצעות התלבשות מדותיו לדעת איך לקרותו בשם משמותיו וכינויו הקדושים וכשפועל אתו עמו חסדים נקרא אל וכשפועל אתו רחמנות נקרא רחום וכדומה שארית הכינוים והשמות שיוכל האדם להשיג מחשבתו הניכרת מצד מעשיו ובעשות ככה איש המשכיל אז אין נגרע מעבודתו שום דבר בעולם כי הכל שייך אל העבודה זו תפלה לדעת איך להוציא שמות וכינוים מפיו וא"ל הודו לה' הכתוב מזהיר ומצוה לאישי ישראלים להודות ולהלל אותו יתברך תמיד בלתי הפסק ואם תאמר שהוא מהנמנע שיוכל האדם אשר בעפר יסודו ומורכב מד' יסודות ומוכרח בצרכיותיו הגשמים לאכול ולשתות ושארית תענוגות בני אדם להודות ולהלל תמיד בלי הפסק כי הרבה מונעים יש לו לאדם המערבבים מחשבותיו מתעריבות מחשבות מין מצרכיותיו המרובים ובלתי אפשרי להיות תמיד בדביקות ובהתלהבות ע"ז בעצה יגיד קראו בשמו כלומר עשה זאת ותנצל בני ממחשבות זרות ומעורבת כל דבר הניסה אליך תקרא בשמו של הקב"ה היינו לדעת איך נדמה הבורא אליך באמצעות זה הדבר הכל בכדי לקרותו באחת משמותיו וכנויו התלבשות הדבר הקרה לך וכאמור. ולהבינך עוד את הענין עיין מה דאיתא בשל"ה ביאור הכתוב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה ופירש לכן מדמה הכתוב דמות היושב על הכשר למראה דמות האדם להיות שאין מי יכול להשיג השגות אלהות כ"א אדם אשר נודע בשביל נשמות ישראל היתה עיקר תכלית הבריאה וכמאמרם ישראל עלו במחשבה להבראות והכל בכדי שיתפשט אלהותו והשגתו בעולמו באמצעות נשמות הצדיקים ולכי זה הצריך להצמצם את עוצם בהירתו והתפשטות אורותיו בדמות קומת אדם הגשמי ותכונתו שיוכלו להשיג אותו ית' מדמותם וצלמם כי בצלם אלהים עשה את האדם הגם שאין למעלה שום דמיון וציור ותמונה ואפילו תמונת אות ח"ו כנודע עכ"ז כדי לשבר האוזן מכנין אותו יתברך כ"י בתואר יד ורגל ושאר כינוים הגשמים ולהיות שהשגתו בעולמו הוא האדם מראה ומדמה א"ע כ"י בדמות אדם והנה בתחלה עלה ברצונו הקדום לגלות אלהותו באמצעות קומת אדה"ר וכמו שזכרנו במקום אחר בשם המגיד זללה"ה אדם הראשון גבוה מארץ עד לרקיע וביאר להיותו כל כך בהזדככות ובהירות כוחו יפה לחבר שמיימיות עם ארציות לעשות הכל בהתקשרות ובהתלהבות אל יתברך וכיון שחטא נתמעט קומתו והכוונה ולא יכול הקב"ה לגלות התפשטות אלהותו באמצעות קומת אדה"ר ועיין במקום אחר שהרחבנו ביאור ותוכן הדברים שבלתי אפשרי לגלות ולפרסם אלהותו ית' באמצעות קומת האדם כ"א במטהר ומקדש מלא קומתו מראש עד עקב להשראות אלהות על פרטי אבריו להיות קומה שלמה ולא יהא אבר אחד נפרד מהבורא ב"ה ובכלם יהיה שלם ונקי ממום ואזי יוכל להיות התגלות באמצעות מלא קומתו כאשר עלה ברצונו הפשוט להאיר בזה העולם מאורותיו בצלם אדם הראשון. ומעתה תבין יונתי בחגוי הסלע בסתר המדריגה אפי' יונתי כנוי לשכינה היינו נ"ק ואורותיו הבהירים השוכנים במדריגות הנמוכים והקב"ה נדמה ונראה לבריות בהסתרת פנים באמצעות מעיקים ממקרי ופגעי הזמנים וזהו יונתי בחגוי הסלע ובסתר המדרגה עכ"ז לבם נכון עמו להיות מחשבתם דבוקה וקשורה אליו יתברך כי ה' צדיק יבחן למי הוא פונה בפנימיות מחשבתם כשניסה דבר אליו וכמו שהשמים רש"י בדבריו הקדושים למה היו דומין באותה שעה וכו' והיה הנחש נושף בה הוא היצה"ר הוא הנחש הנושך בעק"ב המורה מדרגות התחתונים כמוזכר לנו פ"ה ויבא יעקב שלם יו"ד עקב ואם לאו פרח יו"ד מיניה וכדין אשתאר עקב ואתקיים ואתה תשופנו עקב יש לו לנחש הוא היצה"ר לנשוף במדריגותיו הנמוכים ע"ש באורך וזהו עיקר הנסיון שהקב"ה בא עם בריותיו היעמדו בקיומם וצדקתם עומדת להם לעשות אפי' צרכיותם הגשמיות ואפי' במקריותיו אשר לא טובים למי הוא פונה מחשבתו להשיג מזה רוממות אלהותו ולדעת איך לקרותו בכנויו כנזכר הודו לה' קראו בשמו וזאת עיקר תורת האדם בעה"ז להבין ולהשכיל עשות מעשה אפילו כשהקב"ה נדמה ונראה אליו בסתר המדרגה כנזכר וזהו יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה כנזכר ודוק ותבין וגמר אומר הראיני את מראיך השמעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה ולכאורה קשה שפת יתר למה נותן טעם לדבריו כי קולך ערב ומראיך נאוה בודאי אם לא היה קול ערב ומראה נאוה לא ביקש כזאת הקב"ה מכ"י להראות מראהו וקולו כיון שאין בה ממש ולא תואר ולא מראה ונראהו ונחמדהו בתמיה וע"פ הצעה שהקדמנו יתפרש ע"נ כי להיות דמות הכסא כמראה אדם כנ"ל ואדם צדיק בארץ מעותד להשיג ולגלות באמצעות מלא קומתו ותכונת אבריו היותו עולם קטן ומבשרו יכול לחזות אלוה כנודע וכאשר עלה ברצונו הפשוט ע"י קומת אדה"ר כמדובר ולזאת ביקש הקב"ה מעם קרובו ישראל כאב את בן ירצה הראיני את מראיך כלומר זאת היא עיקר עבודתך בעה"ז שאני אתראה באמצעות תכונת מלא קומתך וזהו הראיני דייקא את כלומר עם מראיך ומלא קומתך תראה לגלות אותי והתפשטות השגתי בעולמי כנאמר על דמות הכסא כמראה אדם עליו מלמעלה וכן באזהרה בא השמעיני את קולך עם קולך שאתה מרים בתורה ותפלה אל תחוש להראות יופיך בעיני הבריות שאתה נאה דורש ונאה מתפלל כ"א עיקר מגמתך בהוציאך דבור לפני אלהים שאני אשמע בקולך והיינו באמצעות הוצאות הדבור לפני אלהים במחשבה טהורה ונקיה בלתי ערבוב מ"ז תבנה ותכונן צירוף שם הוי"ה ב"ה כנזכר למעלה באריכות ע"ש ולזה גמר אומר כי קולך ערב כלומר אם יש לך השכל ומדע לקשור הקול ו' והדבור ה' אל החכמה י' ובינה ה' אזי תועלתך גדולה ומעולה ביתרון אור וזהו קולך ערב באופן הנזכר בודאי מראיך נאוה ג"כ ע"ד הכתוב חכמת אדם תאיר פניו החכמה והמדע שיכול לקשור אל בחינת קול ודבור לבנות ולכונן צירוף שם הוי"ה להוציא דבור לפני אלהים ניכר זאת על פניו להיות תואר פנים וקומה שלימה להשראת אלהות אשר באמצעות מלא קומתו נתראה ונתגלה קומה עליונה ובתנאי הקודם למעשה שכל עצמו ומגמתו בתורה ותפלה ופרטי מעשיו אפילו הגשמים להראות מראה עליונה ולהשמיע אותו ית' עם מראהו וקולו הערב כנזכר ודו"ק: